סיפור לידתו של פר"ח:

באחד מלילות החורף הקרים בשנת 1972 , נסע זוג צעיר לביתו בראשון-לציון. לפתע, הבחינו בני הזוג בשני ילדים הניצבים בפאתי הדרך. הנהג, רוני עטר, סטודנט למתמטיקה שימושית במכון ויצמן, עצר את רכבו ואסף את שני הילדים. די היה בחילופי דברים קצרים כדי לדובב את הילדים. רותי ורוני עטר הופתעו לגלות כי שני הטרמפיסטים המקריים הם יתומים שנמלטו מהמוסד בו חיו.

המפגש בין הנהג-הסטודנט לבין היתומים-הטרמפיסטים לא נסתיים בכך. גורלם של השניים כה נגע ללבם של רותי ורוני עטר, עד שאלה החליטו "לאמץ" את הילדים. הם נטלו אותם לביתם, ובמשך שנתיים גידלו וטיפחו אותם, כאילו היו ילדיהם שלהם.

לכאורה, סיפור אנושי פשוט, אך גלגוליו של סיפור זה הרחיקו הרבה מעבר למסכת הקשרים בין הזוג עטר לבין שני היתומים. רוני לא הסתפק בכך שהוא ורעייתו העניקו בית חם, אהבה, רוך ועזרה לימודית לשני היתומים. ניכרה בו התחושה כי ילדי-טיפוחיו הם רק שניים מרבים, רבים, הזקוקים לסיוע והדרכה, כדי שיוכלו לדלג על משוכת הפער-החברתי.

כך נולד רעיון פר"ח.

פרופ' חיים הררי, דיקן מדרשת פיינברג דאז במכון ויצמן, התלהב מהרעיון ונרתם לפעול למימושו.

מכון ויצמן ומשרד החינוך והתרבות הטו כתף ועד מהרה החל ה"פרח" עוטה גבעול ועלים. הראשונים, שנטלו חלק בפרוייקט היו אנשי מכון ויצמן, בחסות היחידה לפעולות נוער.

במהרה התברר, כי מסכת הקשרים ההדוקה שנוצרה בין הסטודנטים החונכים לבין חניכיהם, תרמה לא רק לקידומם של החניכים במישור הלימודי, אלא סייעה רבות גם להתפתחותם האישית והחברתית.

מאז החלו הפרחים לפרוח בכל רחבי הארץ. הפעילות גברה והתרחבה, ובתי ספר רבים החלו לפנות אל מנהלת פר"ח בבקשה לשגר אליהם סטודנטים- חונכים כדי לסייע לילדים נזקקים.

העובדות מדברות בעד עצמן: מ 20 סטודנטים-חונכים שפעלו בשנת תשל"ד, גדל המספר בהתמדה לכדי עשרות אלפי פעילים כיום, ושותפים בו כל המוסדות להשכלה גבוהה ולהכשרת מורים.

מבנה פר"ח:

1. בראש פר"ח עומדת מועצה ציבורית

(שרשימת הנמנים עליה מופיעה בשער החוברת). חברי המועצה ממונים על ידי שר החינוך והתרבות ומבין חבריה נבחרת הנהלה מצומצמת העוקבת ומכוונת מקרוב את הפעילות השוטפת של הפרוייקט.

2. ההפעלה המעשית של הפרוייקט מופקדת בידי מנהלת פר"ח במכון ויצמן למדע, לה שלוחות ומשרדים אזוריים בכל האוניברסיטאות.

3.בכל אחת מהאוניברסיטאות פועלת קבוצת רכזים (מספרם בהתאם למספר החונכים באותו אזור), כולם סטודנטים (חונכים לשעבר) במשרות חלקיות, אשר כל אחד מהם מפעיל 40-50 סטודנטים -חונכים.

 4. פר"ח קשור בהסכם חוזי עם מכון ויצמן למדע ועם מכון דוידסון לחינוך מדעי אשר מסייעים  בהפעלת הפרוייקט במוסדות. לפרוייקט ניתנת חסות גם מטעם האוניברסיטאות עצמן, בדרך כלל באמצעות דיקן הסטודנטים. כל הפעילות מתבצעת תוך קשר הדוק עם אנשי אגף שח"ר - משרד החינוך והתרבות, הרשויות המקומיות ובעיקר, מנהלים ואנשי קשר במוסדות החינוך בהם פר"ח פועל.

תקציב פר"ח:

הגופים המרכזיים הנושאים בתקציב פר"ח הם:

המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך והתרבות, מה"ט, האוניברסיטאות, תורמים שונים ועוד.

סעיף ההוצאה העיקרי בתקציב פר"ח הוא המלגות לסטודנטים- החונכים. מלגת הסטודנט המתמיד בפעילותו עומדת על כמחצית משכר הלימוד השנתי. סעיפי הוצאה נוספים בולטים הם:  

משכורות לרכזים והוצאות נסיעה לחונכים.

נתונים אודות פר"ח:

פר"ח הינו פרויקט החונכות הגדול ביותר בישראל.  עם השנים צמח הפרויקט והעמיק את היקף ומגוון פעולותיו.

בשנת 2005-2006 - תשס"ו פר"ח פעל ב-205 יישובים ברחבי הארץ ב-1490 בתי ספר ופרוייקטים. בסך הכל פעלו בפר"ח 29,200 סטודנטים עם כ 55,000 ילדים.

מנהלות פר"ח:

מנהלה	טלפון	פקס
מנהלה ארצית	08-9378310	08-9378383
ירושלים	02-5881332	02-5322196
דרום	08-6461578/9	08-6472905
תל-אביב	03-6418224	03-6426798
מרכז	03-5344115	03-5357604
טכניון	04-8292434	04-8327494
חיפה	04-8240547	04-8264466
צפון	04-6922694	04-6924424
נגב צפוני	08-6801480	08-6891636